לתפור חליפה ליתום

מצאתי את עצמי מסבירה למישהו מה זה לתפור חליפה ליתום*.
זה הצחיק אותי מאוד, מאחר שלא שמעתי את הביטוי הזה שנים על שנים, ופתאום העלאתו באוב, ודווקא בהקשר היי-טקי, גרמה להזרה שלו ויצרה סיטואציה לשונית ואווירתית אחרת לגמרי בשיחה בה הוא נאמר.

אחר כך נזכרתי שבילדותי, כשהיינו נוסעים בכביש, והוריי היו מדברים על פקק, לא הבנתי למה הכוונה. חשבתי שהם מתכוונים לעיגולי המתכת האלו שהיו בכבישים, שאלו נקראים פקקים.

משם דילגתי למאמר שלמדנו באנגלית פעם – skeletons in the closet , ובו מגוון סיפורים מצחיקים על כל צירופים שלא הבנו בילדות. או אפילו עכשיו.

וקצת אחורה, למבחן בתושב"ע בסוף בית הספר היסודי: מה זה גרוגרת דרבי צדוק*? אני חושבת שזו הייתה הפעם הראשונה שלא ידעתי את כל התשובות במבחן, ועוד בתושב"ע, אף שהחשבתי את עצמי לבקיאנית צמרתית במיני פתגמים ו-idioms.

אני יודעת שהילדים שגדלים היום בכלל לא מודעים לפנינים האלו, וראיתי ניסיון של משרד החינוך להנחיל להם את הידע הזה בעזרת קומיקס. לא יודעת מה עלה בגורל הפרויקט, כי נאלצתי להיפרד ממנו באיזשהו שלב.
זה מתחבר לי לידיעה שהתפרסמה לפני כמה ימים באחד העיתונים, שבניסיון להבין למה סך ההישגים הלימודיים של דור העתיד כה ירוד התברר שמדובר במכשול של שפה. הם פשוט לא מבינים מה רוצים מהם במבחנים ובכלל.
* * *

התשובות, למקרה שמישהו מהקוראים, לא שאני חושדת חס וחלילה וחס, לא מכיר
* כמה עולה לתפור חליפה ליתום (הגרסה הרחבה) – שאלה שאין שום קשר בין חלקיה. כלומר, מה משנה יתמותו של בעל החליפה לעתיד למידות החליפה שעומדת להיתפר ולמחירה? וכי יתמותו מעידה במשהו על גודלו? גובהו? רוחבו? לא ולא.
מצאתי דיון על כך במדור ישן של רוביק רוזנטל. ההסבר שלו כמובן לא נכון. מזל שהטוקבקיסטים (אחח, פעם היו טוקבקיסטים) מתקנים אותו
* גרוגרת דרבי צדוק – כינוי לאדם צמוק, רזה מאוד.

40 מחשבות על “לתפור חליפה ליתום

  1. אני משתמש בשאלה הזאת באופן קבוע כאשר שואלים אותי "כמה עולה להקים אתר אינטרנט?"

    לפי השימוש שלי בשאלה, אני חושב שההסבר שלך לא מדוייק. אני חושב שההסבר הוא "שאלה שחסר בה את רוב המידע החשוב כדי להשיב עליה". או משהו כזה.

  2. זה דומה,אבל החליפה ליתום זה חריף יותר, מאחר שאתה מערב בשאלה נתון לא רלוונטי: היתמות.
    בשאלה "כמה עולה להקים אתר אינטרנט" אין משהו לא רלוונטי
    בשאלה הנידונה – כן

  3. אלמלא מדובר היה בילדינו בשרנו ודמנו. ואני לחלוטין לא נדהמת כשבני הנוער מגלים ריפיון קוגנטיבי או בורות לשונית, כשאינם מבינים ניבים ופתגמים היסטוריים (ביטויים תנכ"יים, קריאת ההגדה בפסח, שירים של הרשב"ג) שנשמעים להם סינית כי אינם בשימוש יומיומי. אבל אני חוטפת ג'ננה כשאינם יודעים לקרוא טקסטים פשוטים של ביאליק נניח (אל הציפור נשמע להם כמו אלוהי הציפור), מגילת העצמאות, ההמנון הלאומי, או סתם אייטם חדשותי. אני המומה מכך שהם אינם יודעים שחמה היא גם שמש למשל, וששמש הוא גם שרת (שהיום השתדרג לאב בית כמובן), או כשאינם יודעים מה זה חטא (את מתכוונת לאות ח'? מה זה קשור לפשע?),
    הם מטקבקים בשפת אמם, חצאי הברות חבל"ז, סבבה, סבבה, סבבה, ואין להם מושג איך כותבים את זה, כי הם לא קוראים.

    נגעת בפוסט הזה בנקודה כואבת, אכן, הולך ופוחת ופוחת ופוחת.
    שנה טובה

  4. גם לך, דפנה, שנה טובה. ואל תרפי מהילדים שסביבך! גם אני משתדלת לחנוך לנער על פי דרכו.
    כל פעם נער אחר 🙂

  5. האמת שלא היכרתי את שני הביטויים הללו, ברו שכמוני, עד הרגע, אז אני שמח ללמוד, ושמח על הפוסט הזה, תושב"ע? בעעע, ניתן לומר ב-אנדרסטייטמנט ענקי כי לא ממש חיבבתי את השיעור הזה וגם את שיעורי התנ"ך, כנראה לצערי, תודה רבה וגמר חתימה טובה לך, גרוגרת דבורית צדוק

  6. הצבנ – דג בהחלט צריך אופניים. כמוני
    עמיר – זה מין דרקון קטן ויורק אש. חי במורדות הכרמל
    שרון – הנה אני פה, כדי להרביץ בך בינה 🙂
    גמח"ט גם לך!

  7. אני מסרב להזדעזע מהבורות ומכל האוי אוי אוי, שאני זוכר אותם כשהופנו כלפיי כשהייתי נער בדיוק באותה מידה. ילדים היום קוראים כמו שהם תמיד קראו, חלק מהם יודעים פתגמים וחלק לא, מה שבטוח – זו לא מערכת החינוך שמנחילה את ידיעת השפה. את הספרים קראו תמיד בבית, הבית ספר ידע רק איך להשניא את הטקסטים על התלמידים מאז ומעולם.

  8. "ילדים היום קוראים כמו שקראו תמיד"
    ??
    לא נראה לי שאפילו אדם אחד יסכים איתך על זה.
    כנראה שאתה לא נמצא בסביבת ילדים
    חוץ מזה הטקסט הזה הוא לא על אוי אוי אוי, אלא דווקא על פתגמים, חלקם משונים יותר חלקם פחות

  9. מסתבר שהפקקים הכסופים על הכביש זה לא רק קטע שלי.

    אבל האמונה שיש כפר ערבי שקוראים לו "האט" (מהשלטים הידועים "ביציאה האט") זה שלי ורק שלי!

    אגב, הטוקבק הזה נכתב מווי-פי בגן ציבורי בבירה אירופאית ידועה, המרושתת כולה באינטרנט אלחוטי – בניגוד לכל ההשמצות

  10. המרחק שלי מילדים הוא קרוב לוודאי פחות גדול מהמרחק שלך, יש כמה במשפחה שלי ובסביבתי הקרובה – כולם קוראים. אני מניח שבעבר, כשהיו פחות אופציות בידור היו קוראים יותר, אבל האם הקריאה מותרת מהטלוויזיה? אני לא בטוח. השכלה רחבה כוללת טלוויזיה, קריאה, קולנוע, מוזיקה. אני לא מודאג מזה שקוראים פחות, אני מודאג מרמת התכנים שחלק מהם צורכים. מצד שני, ילדים אינטיליגנטיים מחפשים תוכן אינטיליגנטי ותמיד יחפשו.

  11. אני מודאגת מאוצר מילים דל, מהבנת שפה לקויה.
    מצדי שלא יקראו.
    שילמדו לכתוב ולדבר מהעצים
    עובדה שזה לא קורה.

  12. המעמד הבינוני קרא, קורא וימשיך לקרוא, פשוט עכשיו הוא קורא הארי פוטר וקורא הרבה ביטים של מידע בפורומים ובלוגים כאלה ואחרים.

    דווקא מחקרים חדשים מראים שהאינטרנט מפצה במידה מסויימת על הבורות שיוצרת הטלוויזיה.

  13. אני תד דמיינתי את הפקקים האלו כצהובים, גבוהים כאלו – זוכרת את הפקקים של עסיס מיץ לימון משומר, של פעם? כאלו.

    חתימה טובה ושנה טובה

  14. אני ממליצה בחום לקרוא את "גילגולי לשון" של הלינגוויסט גיא דוייטש שחוקר בדיוק את התופעה הזאת
    ספר פותח אופקים ומערער תפישות עולם
    ואגב, הוא מביא שם דוגמאות ולא רק מעברית, איך לאורך כל הדורות מבכים את התדרדרות השפה. עוד בימי הביניים, מסתבר,בתקופת תור הזהב של העברית, טענו שהעברית "של היום"(של אז) היא צל חיוור של העברית ה"אמיתית" ומי אשם? הנוער!
    אבל הספר הוא לא רק על זה, הוא בכלל על התפתחות השפה
    קריא מאד ומרתק
    נכון זה נשמע שאני אחות של הסופר? אז לא, אני סתם גרופי של הנושא

  15. הניתוחים האנדוסקופיים, שיחליפו את הניתוחים הרגילים (כבר עכשיו נהוגים כאלה במקרים רבים), מתבצעים ללא כניסת ידי המנתח לגוף, אלא מתנהלים תוך צפייה במסך וידיאו ענק וכוונון מכשירים שעובדים באופן מיקרוסקופי. דרושה קואורדינציה מעולה בין העין ליד, כמו זו הנרכשת באמצעות משחקי מחשב.
    הילדים של היום יהיו מנתחים מעולים שיצילו את חיינו בהמשך הדרך…

  16. לנו היה שיעור כזה. כל יום שישי לפני שעת חברה או קבלת שבת היינו לומדים כמה ביטויים ואותי זה היה מגניב לגמרי.

    ועדיין, למרות זאת, יש הרבה ביטויים שאני לא מכירה או האמת – לא זוכרת, ולא, אני לא חושבת שהולך ופוחת הדור. כלומר אולי כן, אבל זה לא הסימן. היום קראתי קצת עיתונים שקיבלתי מהארץ והיו כמה ביטויים חדשים שלא הכרתי.

    ואינטרנט מהיר: לא יודעת, כרגע, גם האינטרנט המהיר בבית, המשולם היטב, ועונה לשם האוקסימורוני Free עושה בעיות איומות,
    ומכיוון שזה כולל הכל – טלפון, מחשב וטלויזיה, אין לי שום דרך להודיע להם שיש לנו תקלה חוץ מלהדליק מדורה במרפסת וליצור טבעות עשן עם השמיכה. אז ליאור – אולי אתה?) וד"ש לנ.

  17. חריף יותר או חריף פחות, "כמה עולה לתפור חליפה ליתום" זה בדיוק כמו לשאול "כמה עולה חליפה". ביטויי לשון באים בד"כ לומר משהו וקצת קשה לומר שהסבר כמו שאלה שאין קשר בין חלקיה עונה על על הדרישה הבסיסית הזו ולכן גם לא תצליחי למצוא לה שימוש לשוני. אולי נתקע לך הסבר מוטעה מילדות. במקרה הזה מיכוון שבמשפט יש קשר (ניגודי) בין חליפה ליתום אז ההסבר הנכון הוא מה שמספק דוביק ואם מישהו מעדיף את הגירסה המלאה בשאלה, אז הפירוש: כמה אתה מוכן לשלם על משהו שאתה לא צריך.
    ועכשיו לשאלה שעוד אף אחד לא נתן לי עליה תשובה ראויה למרות שהיא נפוצה בפי כל.
    הסקרנות הרגה את החתול. מה זה ולמה?

  18. כרגיל, מזבל הרב קלישר את המוח, ואינו מבין דבר מימינו ומשמאלו, אבל שם את הגושפנקה המטופשת שלו כבקיא ורגיל.

  19. בואי נראה. 32 סנט לדקה עולה מרכז השירות. עוד דקת סלולרי צרפתי זה כמעט יורו. זה אומר שאני אוציא משהו כמו יורו ומשהו על כל דקת המתנה לדבילים האלה, ואז אחרי שאחייג את כל הקודים ואשמע את כל ההזהרות שמסירות מהם אחריות להכל, והמונה כבר ידפוק איזה 5-10 יורו בלי להתרגש, הם יודיעו לי שאין מי שיענה לי ושאתקשר אחר כך.

    מעדיפה מדורות, תודה רבה.

  20. בתור תלמידת תיכון אני יכולה לומר שרבים מבני הנוער (רבים, לא כולם) לא קוראים היום, ואף מצהירים על כך שאינם מתקרבים לספרים. יש ניסיון של בי"ס לגרות את הנוער לקרוא, מיני משימות קריאה ובוקריפורטים (משימות תת רמה יש לציין. הנה למשל מעבודה שקיבלתי לסוכות: יש לבחור אחת מבין המשימות: עיצוב כריכה חדשה לספר, מכתב לאחת הדמיות, ראיון עם דמות ראשית…ומדובר בתיכון עיוני ברמה גבוהה במרכז הארץ) . מה גם כשהדבר הופך לחובה הוא כמובן נידון לכישלון- למה לקורא כשיש תקצירים באינטרנט? אני לא יודעת מה היה פעם, אני יכולה להגיד שרבים מבני הנוער שמקיפים אותי ניחנים ברמת סקרנות נמוכה מאוד, וזה ,לדעתי, הגורם המרכזי המוביל לחוסר הקריאה, ובכלל לחוסר העניין בתכנים שהם מעט יותר עמוקים מהיומיום הפשטני. ללא ספק-עצוב.

  21. אם האינטרנט בבית מקולקל הייתי הולך לאיזה גן ציבורי בשביל להודיע על התקלה

    בכלל, אצל פרי זאת בעיית רשת עכשיו, אז צריך להיות סבלניים, חבל להתקשר (34 סנט ולא מתחילים לשלם עד שעונה לך הבנאדם שרצית לדבר איתו – חוק חדש)

  22. גרוגרת דרבי צדוק היא מידת מאכל של רבי צדוק שהיה מסגף עצמו כל כך, עד שלא היה יכול לאכול יותר מגרוגרת לשבוע, וגם אז היא היתה מצומצמת מהרגיל.
    גרוגרת היא מידה. מידת נפח יהודית קדומה.

    לגבי הנושא, את צודקת בהחלט, אני אישית אספתי דפי ניבים ללמידה עצמית בכיתה ו' וז'.
    לא יודע, אולי לכן הלכתי לעסוק בכתיבה (בתקופה שלא הייתי צריך לממן את מחייתי…)
    אהבתי, בקיצור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s