אלה קרי, נוריקו-סאן, סיאה ולילבס בינואר 2018

המקומות והזמנים בהם אפשר לצפות בסרטים התיעודיים שלי בינואר 2018:

איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?

סינמטק ת"א (כרטיסים) חודש אחרון

6.1.2018, 11:30

13.1, 11:30

20.1, 11:30

27.1, 11:30

קיבוץ גלעד, 3.1, 17:30

בית יד לבנים רמת השרון, 15.1, 19:30 (כרטיסים) טל' 03-5483851

כפר תבור, 26.1, 21:30 (חוג סגור, פרטים אצלי אם תרצו להצטרף)

בית יד לבנים רעננה, 28.1, 19:30

–

איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?

כפר הס, 1

1.1.2018, 20:30

קולנוע חן, רחובות

חמישי, 25.1, 17:00
ראשון, 28.1, 19:00
רביעי, 31.1, 17:00 (בנוכחותי)

—

והיילייטס דצמבר 2017 מהפוסטים שלי בפייסבוק

פוסט של הספרייה הלאומית המספר על הספרים ועל הסרטים. זכה למאות לייקים ולעשרות שיתופים.

—

איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? בהקרנה פנומנלית בבית הוועד שבבית כרם שבירושלים. קהל מדוגם שחבל. מגיל שש עד 86. צחקו במקומות המדויקים על המילימטר, בכו, מדהים מדהים מדהים. שאלות, הערות, תובנות של האיי ליסט. שכונה יפהפייה, קהילה מגובשת. וואוו.
צילום: פנינה שלוי. תודה!!

—

איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו? בסינמטק חיפה היה כיף אמיתי. שמחתי מאוד מאוד על התגובות המתרגשות, מהאישה שזוכרת את מופעי הקרקס שראתה בילדותה ברומניה דרך חור שקרעה באוהל הקרקס, כי לא היה לה כסף לכרטיס ועד לרון בן השמונה, מעריץ נלהב של הספרים ושל איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? שממשיך לצפות בטרילוגיה ושאל אם יהיה עוד סרט. השבתי לו, כמו לקודמיו המבוגרים, שאם יגייס לי 300 א' ש' אני בהחלט אמשיך ליעד הבא:) ועוד ועודים. לא זוכרת מרוב התרגשות.
אבל השיא: ילדה שלמדה איתי בתיכון, לא היינו בקשר מעולם, יצרה איתי קשר דרך FB וקבענו שתגיע לסרט, וכך היה! 

—

על אף השלווה הסטואית שפיתחתי בנושא, זה קשה לעיכול. תקציב התאגיד לשנה הבאה: 747 מיליון ש'. תקציבו בשנה החולפת: 600 מ' ש'.
מאיפה התקציב הגיע? רובו ממשרד התחבורה. מהאגרות שלכם.
40 מ' ש' הוקצו לדוקו בשנה שעברה. 40 מ' ש' יוקצו גם השנה.
110 מ' ש' יושקעו בתרבות, בידור וספורט.
אדם אחד (!) בתאגיד החליט שאף אחד מסרטי הטרילוגיה שלי לא ישודר שם, בערוץ הממומן ע"י המדינה, וזהו. כך ולא אחרת. 
כן, זהו תאגיד השידור החדש שהחליף את רשות השידור הישנה.

—

19.12.17. יום השנה הלועזי (ה-47) למותה של אנה ריבקין-בריק. לכבודו אני מביאה שוב את הפתק המדהים הזה.
נתנה לי אותו במתנה הספרנית איריס כנען כשבאה לצפות באיפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?. הפתק היה שייך לאמא שלה, שושנה, שהייתה אחות וטיפלה באנה בימיה האחרונים בביה"ח אסותא בת"א.
את הפתק כתבה יוג'יני, אחות של אנה והוא מוכיח ללא צל של ספק שהיא הייתה פה בישראל, עם אנה, בימיה האחרונים. האחיות היו קרובות מאוד ואני מספרת עליהן גם באיפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?
—–
תרגום:
שושנה האהובה!
תודה אינסופית על הכל!
ולאחר שהכרתי אותך – ודווקא את זו שעזרת לאנה באחרית ימיה – זוהי נחמה עבורנו בצערנו העמוק.
שלך, יוג'יני
—
*תודה רבה לולדי דבויריס ולכרמלה רים על העזרה בתרגום*

—

צופה בבית גבריאל: באיפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?. אַשְׁרַי שיש לי קהל כזה:
"…הסרט נגע וריגש אותי מאוד, אהבתי את האינטלקט שהוצג בסרט, כזה שנהנה להיות תרבותי, סקרן, מעניין, חושב וחוקר ויחד עם זאת, גם רגיש ועדין. העדינות הזו חסרה לנו מאוד בתרבות היום יומית. וכמעט לא נוכחת בתקשורת, בקולנוע ובטלוויזיה…"

—

כ"א בכסלו הוא יום השנה למותה של אנה ריבקין-בריק (19.12.1970). ע"פ הלוח העברי הוא חל אתמול, שבת. אז הבוקר נסעתי לנקות את המצבה ולהביא פרחים לאישה ששימחה דורות של ילדים, לאישה שמשמשת לי מודל, לאישה ששינתה חיים. כל השאר כתוב על המצבה שלה. לא ידוע לי מי ניסח:
"פ"נ אנה ריבקין-בריק שבאומנות הצילום ובכוח נפשה קירבה לבבות של בוגרים וילדים מעבר לגבולות הלאומים".
עוד על אנה ריבקין-בריק ועל הילדים שצילמה ועלי באיפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?.

צילום: איתמר וכסלר

—

כיוצרת עצמאית של קולנוע תיעודי אני תוהה אם עלי לבחור בעלי מקצוע לסרט לפי מינם. כלומר, האם לתעדף נשים. אז לא. בפועל יצא במקרה שרוב מי שעסקו בעריכת הסרטים הן נשים, ורוב מי שצילמו הם גברים (כל השאר עשיתי לבד, כולל צילום), אך את אפריקה – סיאה מהקילימנג'רו צילמה תמר בן חיים.
בזמן ההפקות פניתי גם לצלמות שונות. חלקן לא ענו לי, צלמת אחת הסבירה שהיא לא יכולה להשאיר את הילדים לבד לשבוע (אני מצלמת בחו"ל) וצלמת מחו"ל הבריזה בשלב מתקדם. האם הסקתי מכך מסקנה גורפת? חלילה וחס, ממש לא.
אבל יש לי חישובים אחרים מתוך ניסיוני המצטבר והולך: למשל, אם אני מצלמת בעולם, כדאי לי לקחת צלם מקומי כדי לחסוך טיסה ומלון, ובעיקר-בעיקר, עלי להשתמש בצלמים עם ציוד משלהם, כי שכירת ציוד עולה הון. אבל אין שום מצב בעולם שאחשוב שגבר יכול לעשות עבודה כלשהי יותר טוב מאישה, או להפך (בשום מקצוע, עם או בלי קשר לקולנוע).
ועל כל זאת, פלוס המון נושאים אחרים, אני רוצה לספר בימי אישה בינלאומיים או מקומיים, באירועי נשות התעשייה, כל תעשייה אגב. אני פשוט רוצה להסביר ולספר לנשים: כן, את יכולה. אם רק תרצי. נו, וזה מתאים גם לגברים? ברור, מה. 

—

"כשיצאנו מאיפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו? בנותיי, שצפו מרותקות בסרט, אמרו: 'זה סרט ממש יפה וממש עצוב'. הסכמתי איתן. אני חושבת שיופי ועצב הוא שילוב שכדאי וגם די חשוב להכיר לילדים. ושהוא גם מותח, מרגש, מלא קסם, ובעיקר מפגיש מבוגרים עם ילדותם בדרך מיוחדת ומפתיעה. דווקא הפייבוריטית שלי, נואי הילדה מתאילנד, לא נכנסה לטרילוגיית מסעי הבלשות של Dvorit Shargal בעקבות גיבורי סדרת הספרים של השלישייה האולטימטיבית (אנה ריבקין-בריק שצילמה, אסטריד לינדגרן שכתבה ולאה גולדברג שתרגמה), אבל אולי עדיף לדמיין? לכו לצפות! (דיקלה קידר)"

—

נשים וגברים נרתעים מהמילה פמיניזם, שאני אמונה עליה מגיל 13 בערך. לא משנה מה הסיבות לרתיעה כרגע. עזבו. אז מה זה פמיניזם עבורי? ליצור, ליצור וליצור. הכל במו ידי, עם גב חזק מהקהילה שסביבי. וכך יצרתי בזמן קצר טרילוגיה, שלושה סרטי מסע בעקבות גיבורי ספרי ילדותי/ילדותנו: נוריקו-סאן, אלה קרי, סיאה, דירק, לילבס. את כ ל הספרים צילמה אנה ריבקין-בריק. זהו פרויקט שלה, יוזמה שלה. את כ ל הספרים כתבו נשים. רק נשים. חברות ומכרות שלה. זהו פרויקט עצמאי, חזק, של נשים בלבד, שלקחו כולן את חייהן בידיהן והחליטו שהן עושות מה שבא להן. יוצרות. ואני? אני פשוט הולכת בדרך שהתוו לי ועושה אותו דבר בדיוק. 

—

כשאומרים לי, נניח, אבל אנחנו לא מכירים את הספרים שבהם את עוסקת בסרטים שלך, אני אומרת שזה ממש לא משנה. הספרים הם קרס, עילה לעסוק בנושאים הדרמטיים המעסיקים אותי, את כולנו: חלוף הזמן, זיכרון, ילדוּת, זכרונות ילדות, אנחנו כילדים ומה נותר מאיתנו הקטנים. עד כמה אנחנו אותם אנשים קטנים שהיינו. אם הצופים מכירים את הספרים, יופי, אם לא, גם יופי. אין שום צורך בהיכרות מוקדמת כדי ליהנות.
הבינג סיי ד'ת, תגובה שקיבלתי לסקירה של איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?ב"מגפון".
"5 בדצמבר 2017 בשעה 15:48
דבורית שלום,
אני איתי, הנכד של Michal Binheim, בן 8 וחצי.
אני רוצה לספר לך שראיתי את הסרטים שלך והם מצאו חן מאוד בעיני.
מצאתי את הספרים במחסן של סבתא-רבא שלי, אמא של סבא,
ונהנתי לקרוא בהם ולראות את הסרטים.
תודה רבה!
איתי"

—

Dvorothy and her magic shoes on train, on the way to Haifa.

את הנעליים ציירה ועיצבה ויצרה בלעדית וייחודית מיכל תשובה-פרנקל.

---

קטע מדהים. Haaretz הארץ פרסם סיפור של טשרניחובסקי, על הכלב הימער, כלבם של בני משפחת ריבקין, הרי הם חבריו של טשרניחובסקי. אותם ריבקינים הם הוריה ואחיה של אנה ריבקין-בריק, צלמת ספרי ילדי העולם, שבספריה אני עוסקת בטרילוגיה שלי. טשרניחובסקי הגדול מסביר את פשר שמו של הכלב, ר"ת של ילדי המשפחה. אבל ככל שגדול היה טשרניחובסקי, כך שיבש את שמות הילדים ואבי המשפחה, חברו (!) הוא אבא של אנה. http://bit.ly/2kmyaBW (הכתבה+הסיפור מופיעה במהדורת הפרימיום. לא פתוחה לקהל).
כתב היד נמצא במכון גנזים (הנה קטע מהעמוד) ובספרו החדש של עידו בסוק על טשרניחובסקי.
את כל אחיה של אנה ריבקין-בריק על שמותיהם האמיתיים (שגם בנספח לסיפור בהארץ מופיעים בשגיאות מרובות) אפשר לראות בסרט השלישי שלי, איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?

—

"…הסרט נפלא ומופלא. אפילו יותר מהראשון ומהשני. מאוד מאוד נהניתי. במיוחד בגלל שזה מפעל יוצא דופן בתחום היצירה הקולנועית הישראלית, שאינו עוסק בשום קונפליקט בלתי פתור בחברה המצוינת שלנו אלא בעניינים שברומו של עולם. התעלית מעל לשטויות של האקטואליה האוכלת בנו בכל פה. כל הכבוד לך ולShlomit Carmeli העורכת. ממש יצירה נפלאה ומרגשת… בהצלחה ענקית. מישהי כמוך צריכה לטבוע בכסף עד תום העשור" (רונה שחר)

—

1. לכל הטרילוגיה שלי יש עותקים עם תרגום בערבית. זה לא שת"פ עם איזו עמותת דו קיום. לאאא. שם עוסקים בדברים גדולים ולאומיים כפי שהסבירו לי כל פעילי השלום פה. זו תרומה של אדם פרטי לדו קיום, אחד מל"ו הצדיקים המקיפים אותי במפעלותיי העצמאיים.
2. במסגרת הדיון האם להעלות את הסרטים ליו טיוב בחינם כי זה יכניס לי כסף (הו לא, חבובים), פצחתי בתחקירון על העצה המעולה הבאה: "תעלי את הסרטים שלך לNetflix, תרוויחי הון". ובכן לא, חמודים. זה קשה הרבה יותר. צריך: 1. הופעה מוחצת בפסטיבל גדול ונחשב 2. מפיץ ואו אגרגטור. ונניח שאכן (אין לי אף אחד מהפרמטרים, אבל נניח), מוכנים לשקול את נוכחותך בנטפליקס, צריך לשכנע אותם שבסרט שלך יש: א. שמות גדולים ב. נושא בוער ג. צבא עצום ברשתות החברתיות שיפיץ אותו. כלומר, הכל זה שיווק שיווק שיווק. בעוד אני יכולה לעשות את הדברים בקטנה פה, בשכונה המצומצמת שלי, זה לא אפשרי באוקיינוס התוכן האינסופי.
בקיצור: בעוד נראה היה שעולם הסטרימינג נותן תקווה ליוצרי הדוקו העצמאיים, למשל, אז לא, הוא מתנהל בדיוק כמו הכלכלה הישנה.

—

טיפסתי על כיסא כדי לצלם את כל קיבוץ כרמים, שהגיע להקרנת איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?. אחרי הסרט התכנסנו באוהל הבדווי. חברת הילדים צריכה לגייס כסף ולכן מכרו היום מרקים שהכינו, כמו גם פופקורן לסרט. אני קיבלתי מרק ירקות מתנה ממארחיי. יתרונו של הקיבוץ המתחדש: ילדים יודעים מה זה כסף ומבינים את משמעותו. זהו קיבוץ אקולוגי אז כל משפחה הביאה קעריות וכפות מהבית. אין כלים חד"פ. ועכשיו אני מחכה לרכבת בלהבים-רהט. הרכבת מתעכבת בעשר דקות. עוד יום במכרות הפחם.

---

ובכן, להשיג אותי ואת הדיוידיז של שני הסרטים הראשונים ולהזמין אותי עם הסרטים לכל רחבי הארץ:

דבורית שרגל, סל': 052-3512025, dvoritsh@gmail.com