תמה עונת אירועי האונליין של טרילוגיית ילדי העולם:) תודה רבה רבה להמוני האנשים הנפלאים שפגשתי מרחוק אך מקרוב בכל חודשי הקורונה. בזכותכם, חשוב מאוד לומר זאת, יכולתי להתפרנס בשנה זו.
אני מקווה שנוכל לחזור לחיים שהיו לנו, מחוסנים, מרוחקים וממוסכים בינתיים, עד שלא יוכח שאפשר אחרת.
למדתי מכם המון, זכיתי לתובנות-על חדשות, נהניתי כשנהניתם ופה ושם בכיתי כשסיפרתי לכם את סיפורם של הסרטים.
אני, דבורית שרגל, 27.2.21 בזום הפרידה לעת עתה
מוזמנים להזמין אותי להקרנות פרונטליות בכל מקום שרק אפשר: ספריות ומתנ"סים, קיבוצים, בתי אבות ובתי ספר, חוגי בית וחוגי רחוב, ימי הולדת ובת מצוות, סמינרים, מכללות, אוניברסיטאות, כל מה שרק עולה בדעתכם.
אירועי אונליין יתקיימו לקבוצות מאורגנות בלבד ע"פ הרשימה הנ"לית.
איך מגיעים אלי? פשוט וקל:
dvorit.shargal@gmail.com | סל' 052-3512025
ודיווח מהגרנד פיינאלה ב-27.2.21 בו השתתפה גם משפחת חוכיימה-שורץ:
"יעלה (6): 'בחיים לא ראיתי סרט שעשו על דמות אמיתית מהספרים שלי!'
"הגר (11.5): 'זה כל כך מרגש!!!!'
"ועכשיו ביקשו ממני טיסה ליפן 
"תודה על החוויה המשפחתית הנהדרת הזו.
"
–
"אבל הגיעה השעה לשוב הביתה. והנה אווה יושבת באווירון, מציצה בחלון אל נוריקו-סאן וקוראת: ובשנה הבאה את תבואי אלינו!
נוריקו-סאן מביטה אל האווירון העולה מעלה מעלה מעלה. אווה טסה בשמים. אולי גם נוריקו-סאן תטוס כך בשנה הבאה.
שלום שלום ולהתראות"
(שני עמודי הסיום של "נוריקו-סאן הילדה מיפן")
*כל המסופר כאן היה באמת*
(מתוך העמוד המקדים את פתיחת "אלה קרי הילדה מלפלנד", מן הסתם כתבה אותו, כלומר את המשפט, לאה גולדברג, שעיבדה את הספר לעברית. אולי כי ידעה שילדי ישראל הם ספקנים בני ספקנים. המשפט הזה לא מופיע במקור).
דבורית שרגל * Dvorit Shargal 