על הסרט שלי, "צוללת", ועל הסדרה "החקירה"

בערוץ שידור מקומי כלשהו עולה השבוע (אנחנו במאי 2021) סדרת דוקו-פשע שנקראת "החקירה". הסדרה 700עוסקת בחקירת הירצחה של העיתונאית קים ואל ב-2017. ביים אותה גדול במאי דנמרק בתקציב עתק. סדרת פיקשן עם שחקנים שמגלמים את צוות החקירה ואת משפחת הנרצחת. שמו של הרוצח, פיטר מדסן, לא מוזכר בה בכוונה תחילה. כך רצתה המשפחה, שגם תמכה ובירכה על יצירת הסדרה.

"החקירה", הפקת יוקרה שבארה"ב HBO שמה עליה יד, שודרה בעשרות ערוצים בכל העולם. יש לה יח"צ מפואר, שיווק מצוין ועיתונאי ישראל הלוחמנים הזדרזו לכתוב עליה. ככה זה. יש יח"צ, כותבים לכם, שולחים לכם, יש מי שיכתוב. מערכת משומנת. האם הזכירו ואו יזכירו את הסרט הישראלי הקטן שנעשה על המקרה? הצחקתם. זה לא היה כתוב בעמוד היח"צ.

אין שום דרך להשוות בין שתי היצירות הללו, שמה שמשותף להן זה עיבוד מקרה הפשע הנורא הזה, כל אחד בכלים ובאמצעים שעמדו לרשותו. ההבדל בינינו הוא כהבדל בין נמלה להר. ככה.

כשהחלטתי ויצאתי ליצור את הדוקו שלי, צוללת, חודש-חודשיים אחרי שאירע המקרה, לא ראיתי בעיניים. לא חשבתי על כך שהמקרה הזה יביא ליצירות קולנועיות וטלוויזיוניות רבות, ככל פשע עם פרופיל גבוה מאוד. פשוט רציתי ליצור את הסרט, הייתי ח י י ב ת ליצור אותו, וכמו כל יצירה שלי, שום שיקול כלכלי לא עמד לנגד עיני. אם השיקול הזה היה עובר במוחי, ולו לשנייה, במהלך 11 השנים האחרונות, לא הייתי עושה שום סרט. כידוע, אני יוצרת לבד, כמעט* ללא עזרת ממסד התרבות בישראל.

"צוללת" לא קיבל ש ק ל אחד של תמיכה משום גוף ולא שודר בשום מקום (כמו כל סרטי הטרילוגיה שלי למשל, כמו הסרט על תלמי). כמו לשאר סרטיי שלי, עשיתי לו מימון-המון. רוב מבקרי הקולנוע בישראל לא כתבו עליו מילה. סרטיי מוחרמים ע"י הקולגות שלי, גברים ונשים כאחד, כבר שנים. הם פשוט מתעלמים מפניותיי בלי להתבלבל.

על "צוללת" כתבו ביקורות יוני בינרט ב"פנאי פלוס" (רצ"ב צילום שלה מהשבועון) ואיתן וייץ בבלוג** שלו, "קולנוע בראש צלול" (בקישור: כל ההתייחסויות לסרטיי). ביוני 2020, חודש לפני "פרמיירת המסכות", ראיינה אותי נירית אנדרמן ב"הארץ". הארץ הוא למעשה העיתון שכתב על כמה מסרטיי ועל כך אני מכירה תודות רבות והערכתי הנחרצת נתונה.


"צוללת" שלי נקלע לשנת הקורונה שלא בטובתו. לקראת סופה עשיתי לו עריכה מחודשת בקטנה, בכוחות ובמשאבים שלא ברור לי מהיכן גייסתי, בעקבות שיחות עם צופים ובעיקר עם עצמי. הוא הוקרן לאחריה בסינמטק ת"א וב-27 וב-29 במאי יוקרן בסינמטק ירושלים. ב-28 במאי, 23:30, יוקרן בפסטיבלון פרטי בצפון (יחד עם שאר סרטיי). רוצים? כתבו לי.
כמו כן אפשר לראותו ב-VOD של סינמטק ת"א.

כלכלית, ההפסדים שלי עליו הם הגבוהים מכל הסרטים שלי. זהו סרט מורכב במובנים רבים, העשייה שלו לוותה במכשולים שלא דמיינתי, חלק ניכר מהפנסיה שלי מושקע בו. מי האידיוטית חסרת האמצעים שמשקיעה פנסיה דלה בסרט? פחח. אשכרה סתומה.

אני מאוד שלמה עם הסרט. אני לא מצטערת ולוּ על שקל אחד שהשקעתי בו, לא על שנות העבודה ובוודאי שלא על העריכה הנוספת. המושג "דל תקציב" קטן עליו. הוא נעשה ללא תקציב כלל. מתישהו את מפסיקה לספור. אם יש סרטי low budget, סרטי no budget וסרטי גרילה, "צוללת" משתייך למגזר השלישי.
—
(*יוצאת דופן ממסדית: קרן רבינוביץ' שתמכה בשניים מסרטי טרילוגיית ילדי העולם ועל כך תודותיי המרובות והרחבה בספר על הטרילוגיה. ** בלוג יוצא דופן בהתייחסות אלי: "סריטה").